שיגדון הוא סוג נפוץ של דלקת מפרקים הנגרם ע”י ריכוז מוגבר של חומצה אורית –
[המטבוליזם הסופי של פורינים], ששוקעת במפרקים, בגידים,
בכליות וברקמות אחרות וגורמת לנזק ולתהליך דלקתי.
מקשרים שיגדון לשפע והיא מכונה “מחלת העשירים”-
מתארים את הסובל משידגון כבעל הופעה נאה, חסון, בגיל העמידה ,
היושב על כסא נוח כשרגלו הכואבת מונחת על כרית בזמן שהוא צורך כמויות של בשר ויין.
הבשר , בעיקר חלקיו הפנימיים – עשירים בפורינים.
האלכוהול מעכב הפרשת חומצה אורית מהכליות.
המחלה פוקדת בעיקר גברים מעל לגיל 35.
המחלה עומדת על שכיחות של 3:1000.
ישנם 2 סוגים של שיגדון: ראשוני ומשני.
הראשוני מהווה 90% מכל המקרים.
השגדון הראשוני בד”כ אדיופטי, אך ניתן לחלקו ל 3 קטגוריות:
למרות שברוב המקרים לא ניתן לזהות את הפגם המטבולי הגורם לשיגדון.
שיגדון מישני יכול לנבוע מ: בעיה כליתית, כתוצאה מתרופות [משתנות, אספירין] ,
מעודף קטונים בדם ומהרעלת עופרת.
בשתן של גבר ממוצע מופרש מידי יום 200-600 מ”ג של ח. שתן ,
שהם 2/3 מהכמות המיוצרת בגוף.
השאר מופרש במיץ המרה ובהפרשות אחרות של מע’ העיכול.
אדם ממוצע צורך באופן יומי 10-20% חומצה אורית מהמזון,
ח. אורית היא מולקולה לא מסיסה,
בדרגת חומציות של 7.4pH ובטמ’ גוף היא הופכת רוויה.
בטמ’ נמוכות יותר נקודת הרוויה של הח. האורית קטנה
ואז מתחילים להיווצר משקעים.
זאת הסיבה שמשקעים נוצרים בחלקים קרים יותר כמו החלק העליון של האוזן.
בpH מתחת ל6 הח.האורית שוקעת כיוון שהיא בלתי מסיסה.
אצל מחצית מהחולים הסימפטום הראשון הוא התקף לילי חריף
של כאב התוקף את המפרק הראשון של הבוהן ברגל.
ל90% מהחולים המפרק הזה יפגע מתי שהוא.
במידה וההתקף ממשיך יופיע חום גבוה, צמרמורות ורעידות.
ההתקפים הראשונים מתרחשים בעיקר בלילה
ולהתקף בד”כ מקדים אירוע של אכילה מופרזת, שתיית אלכוהול,
חבלה או לקיחת תרופות מסוימות.
לסובלים משיגדון סיכוי גבוה לפתח אבני כליה.
רוב הסובלים יחוו התקפים חוזרים.
אצל 95% מהסובלים- נטייה משפחתית.
הכאב יכול להופיע גם בקרסול,
בקשת של כף הרגל ובעצם של כף הרגל.
בבדיקת דם רמות גבוהות של ח. אורית בדם.
רמות גבוהות של לויקוטריאנים.
רכוז גבוה של נויטרופילים.
הטיפול התרופתי המקובל הוא בקולכיצין,
תרופה אנטי דלקתית המופקת מהצמח COLCHICUM AUTUMNALE- סתוונית.
התרופה אינה משפיעה על רמות ח. אורית
אלא עוצרת את התהליך הדלקתי,
ע”י עיכוב תנועת הנויטרופילים לאזור הדלקת.
לתרופה תופעות לוואי תופעות לוואי בטניות.
קולכיצין יכול לגרום גם להקרחה, לדיכוי מח העצם,
לנזק כבדי, לדיכאון, לפרכוסים ולדיכוי נשימתי.
הטיפול התזונתי הנטורופתי בדרך כלל מאד אפקטיבי ומשפר את המצב משמעותית.
יש להמנע מצריכת אלכוהול.
יש להמנע מתזונה עשירה בפורינים כמו: בשר, פירות ים, סרדינים, שמרים, דג מלוח, אנשובי.
יש להפחית צריכת קטניות, תרד, אספרגוס, דגים, עוף ופטריות.
ירדה במשקל- נמצא קשר בין עודף משקל לסיכון לפתח שיגדון,
כיוון שירידה במשקל מורידה רמות ח. אורית
.
לפיכך יש לצרוך תזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך, עדיפות לתזונה בסיסית-
כיוון שpH מגביר את מסיסות הח. האורית.
יש להמנע מפחמימות פשוטות ומשומן רווי.
הפחמימות הפשוטות מגבירות ייצור ח. אורית ושומן רווי מגביר אגירת ח. אורית.
יש להגביל צריכת חלבון ל0.8 גר’ לק”ג משקל גוף, כיוון שעודף חלבון מגביר ייצור ח. אורית.
יש להרבות בשתיה כדי למהול את השתן.
כדאי לעשות צום מיצים של דובדבנים,
מיצי ירקות ומיץ עשב חיטה- אבל לא יותר מ3 ימים כיוון שצום ארוך מעלה רמות ח. אורית.
יש לצרוך 250 גר’ של דובדבנים ליום – מכיל אנתוצאנידים מוריד רמת CRP, אנטי אוקסידנט.
אומגה 3– ח.שומן אנטי דלקתית.
ויטמין E– מעכב ייצור לויקוטריאנים.
ח. פולית– מעכבת ייצור XANTHINE אוקסידאז- אנזים האחראי לייצור ח. אורית.
ברומלין.- אנטי דלקתית.
קוורציטין— מוריד ייצור נוטרופילים ולויקוטריאנים.
ח. אמינו אלנין, ח. אספרטית, ח. גלוטמית וגליצין–
מורידות רמות ח. אורית כייון שמפחיתות ספיגה חוזרת באבובית הכליה.
ויטמין C- מגה דוזות של הויטמין מגביר רמות ח. אורית אצל חלק מהאנשים.
ניאצין- במינונים שמעל 50 מ”ג מתחרה על אתר ההפרשה האורית.
צמח מרפא מוביל לטיפול בגאוט הינו: harpagophytum procumbens
כמובן שיש להתייעץ עם נטורופת לגבי התאמת התוספים והצמחים והמינונים המומלצים.
כפות הרגליים הן האיבר שנוגע באדמה או במילים אחרות מחברות את האדם למציאות , ליסוד האדמה.
הן מאפשרות לו לנוע בחופשיות, לשאת את משקל גופו וכן עומסים רבים שהוא מעמיס על הגוף מיוזמתו, כולל פעילויות גופניות .
עובדה זו מחייבת את כף הרגל להיות חזקה ולהתאים את המבנה שלה למשטח שהיא דורכת עליו.
אולם לא תמיד הדבר קורה במציאות, מכיוון שלך רוחות של האדם גורם לכף הרגל להשתנות,
אם זה במבנה, או אפילו בשינוי צורה וגודל.
גמישות כף הרגל טמונה במפרקים שנמצאים בתוכה.
אדם שנפגע בכפות רגליו מאט את תנועתו ולעתים את חייו.
הליכתו נעשית מהוססת, והדריכה על הקרקע הופכת לחסרת בטחון מפאת הכאב המקרין על שאר הגוף.
מצב זה משפיע על האיזון התקין של מרכזי האנרגיה.
הראשונים שנפגעים הם מקלעת השמש,
האחראית לרגשות והלב שמחבר את האדם לפחדים ולחששות ומצר לעתים את צעדיו.
