מקור המילה קפה במילה הערבית “קהווה”. הקפה הוא בעצם שיח ירוק-עד. פירות הקפה מכילים את הפולים, הם נקטפים בדרך כלל ביד ועוברים תהליך עיבוד ארוך. אחרי שמוציאים את הפולים מן הפירות, מתסיסים אותם, רוחצים, מייבשים, מפרידים ומקלפים לפני הקלייה. אחרי הקלייה טוחנים את הפולים ואז ניתן להכין מהם את הקפה.
תחילה יש להבחין בין קפה לקפאין. קפה מכיל קפאין, אך יחד איתו מכיל גם חומרים רבים אחרים.אמנם פולי הקפה מכילים כמה רכיבים בריאים, דוגמאת נוגדי חימצון שונים, אך קפה, מכיל מלבד הקפאין, הרבה מאד חומרים מזיקים, ביניהם קפסטול וקהוורל שעלולים להגדיל את רמת הכולסטרול שלנו בדם.
קפאין הוא אלקלואיד, רכיב ממשפחת החומרים המתילקסנתינים. שמו הכימי הוא: 1,3,7 טרימתילקסנתים. הקפאין נספג מהר יחסית ממערכת העיכול למחזור הדם, כך שתוך 45 דקות עד שעה ממועד צריכתו הוא מגיע לרמת השיא לו בזרם הדם. הקפאין זורם לכל מקום בגוף ועובר בקלות את מחסום דם-מוח ורק אז מתחיל הכבד בעבודת סילוק הקפאין והדבר אינו קל. בדרך כלל נטרול חומרים ממכרים הוא תפקיד משותף לכבד ולכליות. הכליות מסלקות מה שיש בכוחן לסלק ולהוציא החוצה באמצעות השתן. אבל לא כך הדבר עם קפאין. הכליות מנסות להיפטר מן הקפאין, אך הוא נספג בחזרה בדם עוד לפני שהוא מגיע לצינורית השתן. לכן, עול הסילוק שלו נופל על הכבד בלבד! הקפאין עובר בכבד מטבוליזם על ידי קבוצת האנזימים ציטוכרום p-450. הקפה מכיל חומרים כימיים רבים, לא רק קפאין, ביניהם קבוצת תרכובות רעילות בשם PAHs (מדובר בחומרים מסרטנים המצויים גם בבשר על האש).
הכבד צריך להתמודד עם כל האלדהידים, האלכוהולים והסולפידים שנמצאים בפולי הקפה. הקפאין בלבד מפורק ליותר מ- 25 תוצרי לוואי, שהעיקריים בהם הם: פרקסנטין, תיאופילין ותיאוברומין. לכל אחד מתוצרי הלוואי הללו יש ביוכימיה משלו והשפעות משלו על הגוף.
קצב פירוק וסילוק הקפאין שונה מאוד מאדם לאדם. הוא תלוי בגיל, במין, בבריאות הכללית, במשקל, בקצב חילוף חומרים ובתרופות שאדם נוטל באותה תקופה. גם גורמים גנטיים משפיעים על הקצב שבו הגוף מסלק קפאין. כלומר, פרק הזמן שבו הקפאין מתפרק או מסולק מהגוף עשוי לנוע בין שלוש לשבע שעות. לפיכך למידת היצטברות הקפאין יש השפעה חשובה בחיי היום יום.
“קפאינזם”
“קפאיניזם” הוא מצב של הרעלה כרונית הנובעת מעודף צריכת קפאין. זהו בד”כ שילוב של התמכרות גופנית עם מגוון רחב של תופעות מגבילות, אשר הבולטות ביניהן הן: חרדה, נטייה לרגזנות, שינויים במצב הרוח, הפרעות שינה, דיכאון ותשישות. מחקרים מראים כי ברמת צריכה של 300-600 מ”ג ביום קפאין חווים רמה מסוימת של התמכרות גופנית ונפשית לקפאין וכי ברמה זו חלה עלייה של כמעט 200% בסיכון לכיבי קיבה ולתופעות פיברוציסטיות. צריכה של 600-800 מ”ג ביום מצביעה על התמכרות כמעט ודאית. ברמה זו מושפעים מאוד מצבי הרוח ורמות האנרגיה. מחקרים מראים כי ברמה זו הסיכון להתקף לב עשוי להיות גדול פי שניים מאשר אצל מי שאינו צורך קפאין.
תגובת לחץ:
נתגלה כי מנה אחת של 250 מ”ג קפאין גרמה לעלייה של יותר מ- 200% ברמת הורמוני הלחץ (האדרנלין) בדם.
אדרנלין ונוראדרנלין גורמים להגברת קצב הלב, לעלייה בלחץ הדם ולתחושת חירום.
אבותינו נזקקו לכל כמות האנרגיה שגופם יכולה היה לייצר כדי להתמודד עם סכנה פתאומית. היום הלחץ שונה: לוח זמנים צפוף, עומס בעבודה, איבוד מפתחות המכונית, מעסיק לא מתחשב. קפאין מוריד את סף הלחץ כך שאירועים פשוטים שאיתם התמודדנו בקלות, הופכים לכאלה שלא ניתן להתגבר עליהם. הקפאין מפחית את יכולתו של המוח לפתור בעיות. הלחץ מעורר את המערכת הלימבית הפרימיטיבית שבמוח. אולם, מרבית הבעיות שאיתן אנו מתמודדים כיום מצריכות הגיון, דמיון ויצירתיות שכולם תפקודים של “מוח חושב” ולא של המערכת העצמאית. כיום, הלחץ נוטה להיות כרוני, ואם לוקחים בחשבון שמרבית האנשים צורכים קפאין באופן קבוע. גופנו נמצא במצב קבוע של “אזעקת חירום” .
המשמעות: השומן והסוכר שמוזרמים לדם, נותרים ללא שימוש. הסוכר יוצר לחץ מטבולי נוסף, והשומן עלול להצטבר בכלי הדם ולחסום את העורקים. השרירים מתכווצים, אך ללא מטרה מועילה ומכיוון שהדם הוסט ממערכת העיכול, המזון שלא מזמן אכלנו נשאר שם רק לתסוס ולהרקיב וחלק מתוצרי הלוואי הללו נספגים חזרה לדם והרעלים שנשארים במעיים מגבירים סיכון למחלות מעיים.
קורטיזול:
בשימוש יומיומי מוגברת רמתו של הורמון לחץ נוסף – קורטיזול. לאנשים שצורכים יותר מ- 300 מ”ג קפאין ביום ייתכן שתהייה רמה מוגברת של קורטיזול בדם במשך 18 שעות, מצב זה חושף אותם להרבה בעיות בריאות. איכות השינה יורדת, מערכת החיסון מושפעת לרעה, ההתדרדרות הקשורה לגיל מואצת, ויש שינוי הדרגתי משמעותי בחשיבה, במצב הרוח ובהתנהגות.
מסקנה: הקפאין מעולם לא סיפק אנרגיה באופן ישיר. הוא מעורר את מערכת העצבים והאדרנלין, אך אין זו אנרגיה, אלא לחץ!
יתר לחץ הורס בריאות ושקט נפשי.
לחץ מהווה גורם בכל המחלות וגורם מכריע בהפרעות כמו: חרדה, נדודי שינה, דיכאון, שיגדון, כאבי ראש, היפוגליקמיה, יתר לחץ דם ומחלות לב.
הורמון DHEA – הורמון החיוניות – קשור לחיסון ולהזדקנות:
בנוסף, היחס בין כמויות הקורטיזול וה- DHEA שנוצרת בקליפת יתרת הכליה הינו הפוך, ומאחר שהקפאין מעלה את רמות הקורטיזול, קטנות כמויות ה- DHEA, שזהו הורמון החיוניות וממנו נוצרים הורמוני המין: טסטוסטרון ואסטרוגן. ייתכן שלחץ וקפאין יוצרים צורך כה גדול בקורטיזול עד כי בלוטות יתרת הכליה העייפות פשוט אינן יכולות לשמור על רמת ייצור מייטבית של DHEA. ירידה בהורמון זה הינה בעלת אפקט נרחב: הכפלה של גורמי ההתנוונות , ירידה באנרגיה, ירידה בהתמודדות החיסונית והפרעות בתפקוד מערכת החיסון שתורמות למחלות אוטואימיוניות וירידה בחשק המיני וביכולת לתקן ולבנות רקמות מחדש.
קפאין וחומצה גאמא-אמינובוטירית (GABA)
גאבא הינו מוליך עצבי הפועל כמעכב – זו חומצה אמינית המיוצרת בגוף באופן טבעי כתוצאה מפירוק של חומצה אמינית אחרת והינו חיוני לתפקודו התקין של המוח. פעילותו המעכבת מביאה להרגעה ולמיתון של מערכת העצבים המרכזית ובכך מסייעת לדיכוי פעילות יתר של המוח ומאפשרת לו להגיע למצב של רוגע ושלווה. לגאבא יכולת מיוחדת להרגיע את הנפש בלי להרדים. התברר כי קפאין מפריע לפעילות הנורמאלית של הגאבא. ולמעשה חומר זה שהיה אמור לעזור לנו לעצור לרגע ולהתבונן בבהירות גם תחת לחץ , פעילותו נהרסת על ידי הקפאין.
קפאין ומעגל השינה:
מחקרים מלמדים שאנשים הצורכים יותר מ- 250 מ”ג קפאין ביום נוטים לחוות איכות שינה גרועה. פחות שעות שינה, מוביל לצריכת קפאין מוגברת, הקפאין הורס את מעט השינה שמצליחים להשיג ואובדן שעות השינה ואיכות השינה הינם גורם להתפתחות מחלות ועייפות נוספת.
קפאין ורמת הסוכר בדם:
היפוגליקמיה היא מצב שבו רמות הסוכר בדם יורדות מתחת לנורמאלי. מכיוון שהסוכר שבדם זהו הדלק שמפעיל את השרירים והמוח, היפוגליקמיה יוצרת עייפות, דיכאון וחרדה. להיפוגליקמיה גורמים רבים. זהו חוסר איזון בתהליך מורכב של מטבוליזם האנרגיה שמקיף את הכבד, הלבלב ובלוטות יתרת הכליה. קפאין ממלא גם הוא תפקיד במערך זה, מכיוון שהוא מגרה את תגובת “הילחם או ברח”. כחלק מהתגובה, הכבד ממהר להעלות את רמות הסוכר בדם. זוהי ה”התעוררות” שחש האדם כאשר הוא שותה קפה. אולם אז צריך הגוף להתמודד עם מצב חרום של היפרגליקמיה (עודף סוכר בדם). הדבר נעשה על ידי הלבלב שמפריש אינסולין שמוריד את רמות הסוכר. אולם, תיקון מהיר של רמות הסוכר הגבוהות בדם והורדתן מתחת לרמות הנורמאליות, גורם להיפוגליקמיה ,המורגשת כעייפות כמה שעות אחרי העירנות שחולל הקפאין.
מחסור בויטמינים ומינרלים:
קפאין וכנראה עוד כמה מרכיבים בקפה, גורמים לאיבוד ויטמינים מסוג B בשתן. יש ראיות לכך שקפאין מפחית גם את הזמינות הביולוגית של התיאמין (ויטמין B1), כך שכמויות קטנות יותר של מרכיב תזונתי חיוני זה נספגות מן המזון. מחסור טבעי בוויטמיני B , יחד עם צריכה קבועה של קפאין, עלולים לגרום לתסמינים רבים, כולל נזקים נוירולוגיים. בנוסף, מתרחשים גם איבוד סידן, אי ספיגת ברזל ואיבוד מינרלים אחרים בשתן. במחקרים נמצא כי כמות של 150 מ”ג קפאין די בה כדי לגרום איבוד של סידן, מגנזיום, נתרן, וכלור בשתן. האיבוד גדל יותר כאשר צריכת הקפאין עולה ל- 300 מ”ג. איבוד מינרלים זה מואץ כאשר הקפאין מעורבב עם סוכר. מחקרים מלמדים כי ייתכן שתופעה זו של בזבוז מינרלים קשורה לכך שהקפאין מפריע ליכולתן של הכליות להחזיק בסידן, במגנזיום ובמינרלים אחרים.
מחקרים קבעו שצריכת קפאין, אפילו בשתיית כוס קפה אחת, עלולה לפגוע בספיגת הברזל מהארוחה. בנוסף, גם קפה וגם תה מורידים את יעילות תוספי הברזל.
קפאין ומלטונין:
מלטונין הינו הורמון חיוני שבעבר חשבו כי הוא רק מווסת את מחזור השינה-עירות אצל בני האדם ובעלי החיים. כיום גילו מדענים כי יש לו תפקידים חשובים וחיוניים במערכת החיסון. קבוצת חוקרים הוכיחה כי מלטונין יכול להגן על הדנ”א בתאים. ייצור המלטונין פוחת עם השנים . קפאין ולחץ מהווים חלק מהסיבות התמעטותו. לחץ הנובע משתיית קפאין פשוט מבזבז או מכלה את ההורמון החיוני הזה מאחר והמלטונין הוא גם חומר נוגד חרדות. במחקרים נוספים נמצא כי לשילוב של אור בוהק וקפאין תפקיד בדיכוי הפרשת המלטונין אצל בני אדם. מצב זה גורם לפגיעה במערכת החיסון, לשינה טרופה ולהזדקנות מהירה.
הקשר בין קפאין ומחלות שונות :
קפאין והקשר למחלות לב וכלי דם:
הקפאין גורם להתנגדות של כלי הדם, מצב שבו הם מתכווצים ומאטים את קצב הזרימה של הדם. מה שגורם לעלייה בלחץ הדם ולאצבעות קרות.
מחקרים רבים מצאו שקפה קשור ברמות מוגברות של כולסטרול. למעשה נראה כי רמות הכולסטרול בדם עולות ביחס ישר למספר כוסות הקפה הנצרכות. זה לא הקפאין שמשפיע על הכולסטרול, אלא שני חומרים כימיים אחרים שנמצאים באופן טבעי בקפה: קפסטול וקהווהול.
מדענים מסכימים כי קפאין קשור לעלייה בסיכון להפרעות קצב. צריכה של פחות מ- 300 מיליגרם קפאין ביום נקשרה עם ריבוי אירועים של הפרעות קצב.
קפאין תורם לעווית של עורקי הדם הכליליים בדרכים רבות. כמויות מסוימות של מגנזיום חיוניות לתפקוד התקין של הלב. מחסור קל במינרל זה יכול להשפיע בצורה שלילית על הלב ועל כלי הדם. רמת מגנזיום נמוכה מגדילה את הסיכון להפרעות קצב, אי ספיקת לב, להתקפי לב, לעוויתות גלי הדם הכליליים, ליתק לחץ דם ולשבץ. קפאין תורם למחסור במגנזיום, מצב שהופך את העורקים מועדים יותר לעוויתות.
הומוציסטאין – מחקרים מצאו קשר ישר והדוק בין צריכת קפה ובין רמות גבוהות של חומצה אמינית בשם הומוציסטאין. רמות גבוהות של הומוציסטאין תורמות במובהק להתקפי לב, לשבץ, להפלות, למומים מולדים וייתכן שגם למחלת אלצהיימר. קפאין מעלה את רמות ההומציסטאין בשני אופנים. ראשית, ידוע כי כדי לסלק את ההומוציסטאין נחוצים חומצה פולית, ויטמין B1 וויטמין B6 בכמויות מיטביות ואילו הקפאין מדלדל את החומרים החיוניים הללו. שנית, נראה כי הקפאין מפריע לפירוק הרגיל של ההומוציסטאין.
קפאין ובריאות מערכת העיכול:
קפאין מפחית את ההגנה מפני זיהום במערכת העיכול – קפאין מעלה רמת קורטיזול בדם. כאשר עולה רמת הקורטיזול בדם, רמת האימונוגלובולין A יורדת, עובדה הפוגעת בחוזקה וחוסנה של מערכת החיסון.
קפאין מפריע לעיכול – קפאין מהווה זרז להפרשת החומצה HCL. קפה יכול להעלות את רמת הייצור של HCL בקיבה. אם החומצה עולה לרמות גבוהות מדי או שרמתה עולה מהר מדי, נוצרת שורת בעיות הכוללת גם סיכון מוגבר לכיבים.
קפאין פוגע בספיגת חומרי מזון – קפאין מפריע לספיגת ויטמין B1 – טיאמין, סידן, מגנזיום, אשלגן, ברזל, ואבץ.פגיעת הקפאין בסילוק חומרי הפסולת – לעיתים קפה הוא גורם לעצירות וגם לשלשול. כשההשפעה שונה מאדם לאדם ותלויה במועד הצריכה שלו. שתיית קפה על בטן ריקה עלולה לגרום לשלשול.
צרבת – הקפה מקטין את הלחץ על הסוגר שבין הקיבה לוושט – ובכך גורם להיחלשותו ומאפשר לתוכן חומצי לעלות חזרה על הוושט. גורם הקפה הוא משמעותי למדי כפי שמעידה העובדה שניתן לעורר צרבת אצל שיעור ניכר של אנשים בריאים למדי באמצעות שתיית קפה בלבד. פעם חשבו שצרבת הנוצרת עקב צריכת קפה נובעת רק מעודף של הפרשת חומצה בקיבה, אך נראה כי הגורם הראשוני לכך הוא השפעת הקפה על השסתום.
תסמונת המעי הרגיז – בקפה מצויות כמה חומצות , אשר כמותן בקפה נטול קפאין רבה במיוחד, שעלולות לגרות את מערכת העיכול ישירות ולגרום עוויתות, חוסר נוחות ושלשול.
אולקוס – הטענה היום הינה כי הליקובקטור פילורי הוא הגורם לכיבים בתריסריון ובקיבה. אך הליקובקטור פילורי הוא חיידק נפוץ מאוד. הוא קיים בקרב אנשים רבים. גם בקרב אילו שאינם מפתחים אולקוס. מכאן, ברור שצריכים להיות עוד גורמי סיכון, אשר הבולטים ביניהם הם: לחץ, קפה או קפאין. קפה וקפאין יכולים לתרום להיווצרות כיבים בכמה אופנים. קפאין ולחץ מעלה את רמת הקורטיזול בדם, אשר מדכא חלק ממערכת החיסון, ביניהן ייצור האימונוגלובולין שהינו גורם אנטי בקטריאלי חזק ויעיל במיוחד נגד HP, פירוש הדבר שכאשר רמות האימונוגלובולין נמוכות , HP יכול להתרבות ולגרום לכיבים. וכאשר רמות האימונוגלובולין גבוהות HP ופתוגנים אחרים מושמדים במהירות.
קפאין וכאבי שרירים:
לאנשים הסובלים מכאבי שרירים, קפאין עלול להיות טריגר. הקפאין פוגע בזרימת יוני הסידן דרך צינורות שחרור הסידן. שרירי השלד עשירים בתעלות שחרור סידן והקפאין עלול לגרום להתכווצות או לעווית בהן. תהליך שקרוי “מבחן התכווצות קפאין”, מודד את דרגת התכווצות השריר בתגובה לקפאין.
מרבית שרירי השלד מתכווצים בתגובה לקפאין, ואלו הם השרירים שגורמים לכאבים כתוצאה ממתח. במחקר מקיף נמצא קפאין כגורם סיכון לתסמונת של תעלת שורש כף היד. במחקר נוסף נמצא כי אנשים שסבלו מכאבי גב כרוניים צרכו בממוצע כמעט 400 מ”ג קפאין ביום, בעוד שבקבוצת הביקורת (אנשים בני אותו גיל ובעלי אותו מקצוע ללא כאבי גב). הצריכה הממוצעת היתה פחות ממחצית הכמות הזו.
קפאין וכאבי ראש
קפאין הוא גורם שכיח למיגרנות ולכאבי ראש אחרים. קפאין מגביר מתח בלסתות, בכתפיים, בגב ובצוואר. יש לו השפעה חזקה על היצרות כלי דם במוח. נמצא כי די ב-250 מיליגרם קפאין כדי להפחית את זרימת הדם במוח ב- 30%. מחקר הראה גם כי לסובלים מכאבי ראש יש בדרך כלל רמות נמוכות של מגנזיום וקפאין גורם לגוף לאבד מינרל זה. הרבה פעמים משככי כאבים מכילים קפאין, מה שבסופו של דבר יגרום לכאב ראש נוסף.
כאבי ראש כתוצאה מגמילה מקפאין נובעים מהתרחבות נורמאלית של כלי הדם אחרי שהוצרו בעקבות החשיפה לקפאין. שתיית קפה קבועה שומרת על היצרות קבועה של כלי הדם במוח. כאשר אין צריכה של קפאין, כלי הדם הללו מתרחבים חזרה לפוטנציאל הזרימה הנורמאלי בהם, וזרימת דם מוגברת היא זו שגורמת לכאבי הראש בעקבות הגמילה מקפאין.
איבוד נוזלים מהגוף:
איבוד מים מן הגוף מואץ על ידי קפאין. לקפאין השפעות משתנות ממשיות אצל שותי קפה קבועים. התייבשות גורמת להגברת הרעילות של הקפאין והשתנה מרובה מביאה לאיבוד חומרי מזון מרובים שלהם הגוף נדרש.
קפאין ונטרול רעלים:
מינון גבוה של קפאין עלול להפריע לתפקודי הכבד, תוך יצירת לחץ מטבולי נוסף. הקפאין מפריע ליכולת הגוף לנטרל קסנוביוטים (חומרים זרים שאליהם אנו חשופים באמצעות מגע עם המים, האוויר, המזון והסביבה) וכך למעשה הוא מעודד מחלות.
קפאין ותיקון הגורמים המאיצים זיקנה:
הגוף שלנו עסוק בתהליך של חידוש רקמות במשך 24 שעות ביממה. יש תאים המתחדשים ומתחלקים מדי יום עד שלושה ימים ויש כאלה שנדרש להם זמן רב יותר ויש כאילו שאינם מתחדשים כלל. אולם התאים המתחלקים בקצב גבוה ממשיכים להעתיק את עצמם והסיכוי לטעות גדול. טעות בחלוקה יוצרת תאים לא נורמאלים ואז הרקמה אינה מתפקדת כמו שצריך ונגרמות פתלוגיות והזדקנות.
קפאין עלול להיות מוטגן. כלומר, עלול לגרום לפגם בשחזור, או על ידי הרס תוכניות ה- DNA, או על ידי הפרעה למעבר המידע למולקולות הבנייה האחרות, כמו ה- RNA.יש ראיות לכך שקפאין מונע תיקון DNA ומגביר את ההשפעות ההרסניות של מוטגנים אחרים על ה- DNA.
קפאין וסכרת:
הקפאין נמצא כגורם סיכון למחלת הסכרת: הקפאין מעלה את רמות הסוכר בדם ומפריע לוויסות הסוכר על ידי האינסולין. מינון גבוה של קפאין הוכח כמייצר תנגודת זמנית לאינסולין שדומה מאוד לסכרת מסוג 2. קפאין מעלה את רמות ההומוציסטאין בדם שמגבירות מאוד אצל סוכרתיים את סיכוייהם לחלות במחלות לב וכלי דם. קפאין גורם להתנגדות של כלי הדם, כך שזרימת הדם בקצות הגוף נחלשת. החלשה זו עלולה להחמיר את מצבם של הסוכרתיים.
קפאין ומחלות אוטואימיוניות:
בלוטות יותרת הכליה מייצרות הורמונים החיוניים מאוד לתפקוד גוף האדם. חלק מההורמונים מווסתים את לחץ הדם, אחרים מווסתים את הלחץ הגופני . הן אחראיות לשמירת ההומאוסטזיס בזמנים של לחץ. שימוש מתמיד בקפאין מוביל בסופו של דבר, לשלב המכונה התשת בלוטות יותרת הכליה או תפקוד לקוי של הבלוטות. במצב זה בלוטות יותרת הכליה פשוט נחלשות מהגירויים הבלתי פוסקים. כאשר הבלוטות כל כך תשושות, נוצר מחסור בהורמוני לחץ וזהו השלב שבו האדם הכי מועד לקבוצת בעיות חדשה הקשורה בריקון בלוטות יותרת הכליה: הפרעות הקשורות בדלקות אוטואימיוניות, ביניהן אלרגיה, קצרת וכן דלקת מפרקים שגרונית.
קפאין ותפקוד לקוי של בלוטת הערמונית:
לאחרונה נתגלה כי הסיכון לסרטן הערמונית קשור ישירות לצריכת תאוברומין, חומר מתילקסנטין המהווה מטבוליט של קפאין. במחקר זה גברים שצרכו כמויות גדולות של תאוברומין (שנמצא בשוקולד) נמצאו כבעלי סיכון גבוה יותר מפי שניים לסרטן הערמונית בהשוואה לגברים שצרכו מעט מאוד מן החומר.
קפאין והעיניים:
קפאין מגביר את הלחץ התוך עיני אצל מרבית האנשים. מומחים סבורים שהגורם לתופעה זו הוא שינויים בזרימת נוזל העין ומחקרים הראו שוני ניכר בדינאמיקה של נוזל העין אצל מתנדבים שקיבלו קפאין בהשוואה למתנדבים שקיבלו פלסבו. יתכן שהבעיה הינה בירידה בזרימת הדם לעין עקב צריכת הקפאין. הקפאין גורם להיצרות שמגבילה את העברת החמצן וחומרי המזון החיוניים לרקמות.
קפה נטול קפאין – זהו קפה שעובר תהליך מיצוי להוצאת מרבית הקפאין ממנו אך עדיין נשאר בו משהו. 355 מיליליטר קפה נטול קפאין מכילים כ- 10 מ”ג קפאין, תלוי בשיטת הכנת הקפה. בנוסף, החומציות של קפה נטול קפאין גבוהה יותר מפני שבדרך כלל הוא מיוצר מפולי קפה מסוג רובוסטה שבהם יש כמויות גדולות יותר של קפאין וחומציות גבוהה יותר מאשר בפולי ערביקה. החומציות והשומנים שמשמרים את הטעם של הקפה עלולים להזיק למערכת העיכול. כמו כן, שיטת המיצוי של הקפאין מפולי הקפה עלולה לגרום להישארות חומרים כימיים כגון: מתילן כלוריד (חומר הידוע כמסרטן), שזהו הממיס שבו משתמשים למיצוי הקפאין במרביתם של המוצרים נטולי הקפאין. נקודה אחרונה למחשבה הינה כי קפה נטול קפאין מעלה את רמות הכולסטרול גבוה יותר ומהר יותר מקפה רגיל. נראה כי הכולסטרול הרע הוא זה שמושפע ביותר. במחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד שתיית קפה נטול קפאין במשך חודשיים בלבד העלתה את רמות ה- LDL ב- 7% סטטיסטית.
תה צמחים נטול קפאין – רק תה צמחים הוא נעדר קפאין, אך יש לשים לב כי יש חליטות מצמחים המכילות קפאין כגון: ירבה מאטה, אגוז קולה וגוארנה.
חליטת פירות: בחליטות אילו יש בדרך כלל פרחי היביסקוס, קליפות תפוז, פקעות ורדים ולימונית. סוגים אילו עשירים בויטמין C.
חליטת רויבוס –
חליטת צמחים המבוססת על צמח הרויבוס. זו חליטה הדומה בטעמה לתה השחור, היא מכילה ויטמין C, מינרלים וחומרים נוגדי עוויתות, היפואלרגנים ונוגדי חימצון. מחקרים ביפן מייחסים לחליטה זו תכונות נוגדות סרטן, נוגדות דלקות ונוגדות נגיפים. היא נעדרת קפאין לחלוטין.
תחליף קפה ממבו – אבקה אורגנית של פירות ודגנים. מכילה עולש, חיטה, שעורה, תאנים ופרי הבלוט.
משקה שעורה אורגני נמס – אבקה המכילה 100% שעורה אורגנית.
משקה ציקוריה נמס – אבקה המכילה 100% שורש ציקוריה העשיר בסיבים תזונתיים ובמינרלים.
משקה חרובים – אבקה המהווה תחליף למשקה קקאו. עשויה מחומרים טבעיים בלבד, ללא קקאו וללא קפאין. כוללת בדרך כלל רכיבים כגון: סוכר חום, אבקת חרובים, דקסטרוזה, חומרי טעם וריח טבעיים, לציטין ומולסה.
